שגיא חישובי ריבית ויעוץ כלכלי בע"מ נ' אס אלקטרוניקה סוכנויות ושווק בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה שכר טרחה אשר לטענת התובעת חייבים לה הנתבעים בגין חוות דעת חשבונאית שהכינה עבור הנתבעת 1.

הצדדים:

התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותים של חישובי ריבית וחשבונות בנקים וייעוץ כלכלי (להלן "התובעת" או "שגיא").

הנתבעת 1 היא חברה העוסקת במוצרי אלקטרוניקה (להלן "הנתבעת"), ואשר עקב סכסוך שהיה לה עם בנק לאומי (להלן "הבנק") פנתה לקבל חוות דעת מהתובעת.

הנתבעים 2 ו-3 הינם בעלי המניות והמנהלים של הנתבעת (להלן "הנתבעים", סודק ועזרא).

רקע כללי:

ביום 1.12.1999 נחתם הסכם לביצוע עבודות בין התובעת לנתבעת (נספח ב' לכתב התביעה) במסגרתו היה על התובעת לבדוק את חשבון הבנק של הנתבעת בבנק לאומי חשבון מס' 446000/17 (להלן "החשבון").

ביום 30.3.2000 הגיש הבנק תביעה כספית ע"ס של 81,048 ₪ כנגד הנתבעים. כמו כן הגיש הבנק תביעה נוספת כנגד הנתבע 2 – סודק ואשתו סודק יעל בגין חשבון נוסף שהיה לבני הזוג בבנק לאומי, סכום התביעה השנייה היה ע"ס של 35,605 ₪.

הנתבעים בשני התיקים שפורטו לעיל הגישו תביעה כנגד בנק לאומי , בין היתר,על בסיס חוות הדעת והייעוץ שקיבלו מהתובעת בתיק שבפניי.

בסופו של יום הסתיימו ההליכים שבין הנתבעים בתיק שבפניי והגב' סודק לבין הבנק בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 12.3.2009 ועל פיו שילמו הנתבעים והגב' סודק לבנק לאומי סך של 85,000 ₪ לסילוק סופי ומוחלט של תביעות הבנק כנגדם בשני התיקים. כמו כן נדחתה התביעה שהוגשה ע"י הנתבעים כנגד בנק לאומי (נספח ו' לכתב התביעה).

לאחר שהסתיימו ההליכים המשפטיים שבין הנתבעים לבנק הגישה התובעת את התביעה שבפניי כנגד הנתבעים בספטמבר 2009. לטענתה, לאור הסכם הפשרה שבין הנתבעים לבנק היא זכאית להשלמת שכר טרחתה בהתאם להסכם שנחתם בינה לבין הנתבעים.

תמצית טענות התובעת:

בין התובעת לנתבעים נחתם הסכם על פיו התחייבה התובעת למתן שירותי ייעוץ וחוות דעת לגבי חשבונות הבנק המפורטים בהסכם, וזאת בעקבות מחלוקת חשבונאית שהייתה לנתבעים עם הבנק. בתמורה על הנתבעים לשלם לתובעת את שכר הטרחה כפי שנקבע בהסכם שבין הצדדים.

התובעת עמדה בהתחייבויותיה, סיפקה לנתבעים את חוות הדעת וליוותה אותם לאורך ההליך המשפטי שהתנהל כנגד הבנק כולל מתן עדות בביהמ"ש. הנתבעים מצדם הפרו את ההסכם שכן הם לא שילמו לתובעת את מלוא שכר הטרחה לו זכאית היא ע"פ ההסכם שבין הצדדים.

התובעת נאלצה להגיש תביעה לתשלום יתרת שכר הטרחה הנובע מטובת ההנאה שהפיקו הנתבעים מחוות הדעת והייעוץ המקצועי שניתן להם ע"י התובעת.

באופן עקרוני הסכם שכר הטרחה של התובעת מחולק לשני שלבים. בשלב הראשון מקבלת התובעת שכר טרחה קבוע ללא קשר לתוצאות והמגלם בעיקר תשלום בגין ההוצאות הכרוכות בהכנת חוות הדעת ומתן הייעוץ הכולל, לימוד ובחינה של אלפי פעולות חשבונאיות בחשבונות הבנק הנבדקים ע"י התובעת.

בשלב השני זכאית התובעת לשכר ע"פ אחוזי הצלחה, דהיינו בהתאם לסעיף 3.2 זכאית התובעת לתשלום בשיעור 15% מהסכומים "...שהבנקים ישלמו או יזכו בפועל את המזמין בגין הפרשים. תשלום זה יבוצע במזומן עם קבלת התשלום ו/או טובת ההנאה. מובהר בזאת כי דינה של כל טובת הנאה... תיחשב כתשלום וזיכוי בפועל למזמין..."

למעשה התביעה הנדונה מתייחסת לשלב השני של תשלום שכר הטרחה.

לטענת התובעת, טובת ההנאה שהפיקו הנתבעים מחוות הדעת של התובעת בניהול התיקים עם בנק לאומי הגיעה לסכום של 554,142 ₪ אשר 15% מסכום זה מגיע לסך של 83,121 ₪ ובתוספת מע"מ ע"ס של 96,005 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, נכון ליום הגשת התביעה ע"ס של 101,262 ₪. התובעת הגיעה לסכום טובת ההנאה בביצוע החישוב המפורט לעיל.